הדשא של השכן סינטטי יותר

בקיץ האחרון עבר גן הילדים של בני שיפוץ מסיבי. מבנה הגן שופץ מהיסוד וחצר הגן שינתה את פניה לחלוטין. לפני השיפוץ, החצר הייתה בעיקר חולית. החול סיפק משטח רך לנפילה ואובייקט למשחק ולמחקר. הילדים העמידו אותו על משאיות וקרונות משא, הכניסו לכיסים, זרקו אחד על השני. החול סיפק הזדמנויות לשבור חוקים ולהשתולל ובה בעת בלם את נפילתם וספג את הכאב במקומם. באחד בספטמבר נחשף המבנה המחודש של הגן, מוקף במראה הכה-מוכר של שטיח דשא סינטטי העוטף את כל שטחי החוץ. עצי השקד והלימון הביטו בעגמומיות על משטח הפלסטיק, חנוקים בצווארוני גולף ירוקים, מבלי שאיש מאלו שהגו את הטרנספורמציה הזו לא העלה בדעתו לספק להם מקור מים.

1

חצר גן הילדים מחופה כולה בדשא סינטטי

אין ספק שלמשטחי דשא סינטטי יתרונות רבים. אם למנות רק חלק, הדשא הסינטטי מספק רקע ירוק לגן בלי כל הטרחה והעלות הכספית שבהשקיה, כיסוח, ריסוס ודישון, הוא מונע הצצת עשביה, הוא שומר על ההגיינה של המשתמשים (לא מצטבר בנעליים, בשיער ובביגוד), היישום שלו קל, מהיר וזול, ואין בו קרחות, הצהבות ועונות בהן הוא איננו במיטבו. משטח הדשא הסינטטי ממלא את מקומם של חיפויי הטוף וחלוקי הנחל אך מתהדר במראה ירוק ובמגע רך. נשמע מושלם, נכון? לא פלא ששטיחי הפלסטיק הללו הפכו לפתרון כה נפוץ בגני ילדים, גינות משחקים וגינות פרטיות ברחבי הארץ.

בילדותי, הזדמן לי להתגורר בעיר ניו יורק. גן הילדים אותו פקדתי היה ממוקם בתוך בניין אדמדם ויפה באפר ווסט סייד. חצר הגן הייתה ממוקמת על גג הבניין. כדי לשוות למקום מראה של חוץ, חופתה רצפת הגג בדשא סינטטי ועליו הונחו מתקני משחק מפלדה צבועה בצהוב ובאדום. היה זה מצב של אין-ברירה, פשוט לא הייתה חצר, ובפתרון הזה ניכר הרצון הכן של הצוות לשוות לגג מראה ירוק ומלבב עבור הילדים העירוניים. יחסית לשנות השמונים, היה זה פתרון חדשני ויצירתי, וזה היה המפגש הראשון שלי עם דשא סינטטי.

3

דשא סינטטי בגינת גן ילדים על גג בניין במנהטן, שנות ה-80

אך הנסיבות המקלות של גן הילדים בקומה גבוהה בבניין בלב מנהטן לא מתקיימות בגינות הזוהרות בירוק סינטטי בפרברי ארצנו. הדשא הסינטטי חדר לשוק הציבורי והפרטי כפתרון קסם לכל שטח פתוח המצריך דריכה ופעילות. אילו היה מחליף רק את מקומו של הדשא הטבעי, נו מילא, אך הוא החליף רשימה ארוכה של משטחים מעניינים ומגוונים כמו חצץ, חול, גומי, עץ, ריצופים שונים הנבדלים במגע, צבע ודוגמה, וגם צמחי נוי וצמחים הנחשבים בעיני הגננים כעשבים פולשים שיש להשמידם, חלקם בעלי ערך קולינרי מהנה לילדים ולבוגרים: חמציץ נטוי, חלמית מצויה ("לחם ערבי") ואחרים בעלי עלווה מעניינת או פריחה מרשימה, וקוצים, שנלמד גם להזהר. כל אלה נעלמו תחת מטראג' של שטיח ירוק הקובר אט-אט את גינותינו.

מגוון ההזדמנויות של ילדינו ושלנו לשחק, לחוש, להעקץ, לטעום, ולהביא הבייתה "חולות" בנעליים הולך ונגוז, ועמו נוצרה סטנדרטיזציה הולכת וגוברת של שטחי המשחק של ילידנו והחוץ. בזה אחר זה, מתכסים גני השעשועים וגני הילדים בשטיחי פלסטיק ירוקים בתואנת שיפוץ ושיקום גנים והעיריות מתנאות בפני הבוחרים בכספים שהוחזרו למשלמי הארנונה בדמות הירוק-הירוק הזה. הגינות והגנים, בין אם הם ברעננה, אילת או עפולה, הם כעת בעלי נראות זהה וחסרי אופי וייחוד.

5

דשא סינטטי במרכז, צמחים פורחים בשוליים

הגינה הפרטית, לעומת זאת, לא נבנית ומתוחזקת על-ידי גופים ציבוריים חובבי סטנדרטיזציה. הגינה הפרטית שייכת לבעליה, מגשימה את מאוויהם וגם עלתה להם בלא מעט כסף ומשכנתא. הגינה הפרטית היא בעלת פוטנציאל לשקף את האישיות והטעם של בעליה באופן תכנונה, בסידורה, בבחירת החומרים והצמחים וביצירות נחמדות של בני הבית. אלא שלאחרונה הולך ונפוץ המראה של גינה המכוסה כמעט לחלוטין בדשא סינטטי, עם פס של אדמה ברוחב של 50 עד 100 ס"מ בהיקף המגרש, ובו, ורק בו, דחוקים כל המאוויים של בעלי הגן: עצי פרי, צמחי תבלין, צמחים עונתיים, מטפסים וצמחים יפים שקרצו להם במשתלה. מערכת ההשקיה נפרסת לאורך פס הצמחיה, ובתוך שטיח הדשא הסינטטי לא נטוע דבר ולא קורה דבר. פס הצמחיה הצר הזה הוא העניין שבגן, בו מבטאת המשפחה את העדפותיה ורעיונותיה העיצוביים, הבוטניים והקולינריים.

2

דשא סינטטי ככיסוי לשטח מת בקניון בראשל"צ

הסתכלו בתמונות ילדיכם וראו בכמה מהן משמש הדשא הסינטטי כרקע, כמה מזמננו עובר על ובתוך משטחי דשא סינטטי. גינות פרטיות, גנים ציבוריים, איי תנועה ואפילו שטחים מתים במבני ציבור, כולם מתכסים בשטיחים שמנסים להיות מה שהם אינם. אך הדשא הסינטטי לא חייב להיות ברירת מחדל. באמצעות שילוב וגמישות ניתן להכניסו באופן ממוקד כאלמנט שימושי בגן, ולהותיר מקום גם לצורות נוף אחרות. והכי חשוב, אל תניחו לדשא הסינטטי לדחוק את החלומות שלכם לשוליים.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “הדשא של השכן סינטטי יותר

  1. בבית שלי במודיעין יש לנו גינה/חצר בשטח של 220 מ"ר, ושאלו אותי לפחות שלוש מאות פעם למה אני מסרב בתוקף לעקור את טלאי הדשא והיבלית ולכסות הכול בדשא סינתטי ירוק למהדרין. אז חוץ מזה שזה רותח בקיץ וגועלי למגע ולא פשוט לניקיון, הבעיה שלי היא בעיקר האלרגיה שלי לסינתטיות. יש לנו עצי פרי וגם קוצים פה ושם ועלים מהפסיפלורה והבוגונוויליה, וזה נהדר. אין שום סיבה שה"בחוץ" של הילדים שלי ושלי לא יהווה בדיוק את מה שהוא אמור להיות – ה"בחוץ". עם בוץ ואדמה ומקומות להתחבא בהם עם קצת, קצת טבע בתוך כל ה"מודיעין" הזה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s